זוגות רבים עורכים צוואות הדדיות ומרגישים שסגרו את הנושא. בן הזוג יקבל הכול, ואחר כך הילדים – הכול ברור ומוסכם מראש. מה שרובם לא יודעים: ברגע שבן הזוג הראשון נפטר, הצוואה של הניצול הופכת לנעולה. לא ניתן לשנות אותה, לא ניתן לבטל אותה, ולא ניתן לכתוב צוואה חדשה שתסתור את ההוראות ההדדיות – גם אם נולדו נכדים שלא הוזכרו, גם אם יחסי המשפחה השתנו, וגם אם בן הזוג הניצול חי עשרות שנים נוספות. זה לא ניסוח משפטי זהיר. זה החוק – סעיף 8א לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. מי שעורך צוואה הדדית מבלי להבין את המגבלות הללו, עלול לגלות שנחתם על מסמך שקושר אותו לנסיבות שכבר אינן קיימות.
מה היא צוואה הדדית – ומה היא לא
צוואה הדדית היא שתי צוואות שנכתבות על ידי שני אנשים – לרוב בני זוג נשואים – וכל אחת מהן מכילה הוראות שקשורות ותלויות בהוראות של השנייה. המאפיין שמגדיר אותן: הדדיות. כל בן זוג מוריש לשני, ושניהם קובעים יחד מה יקרה לנכסים אחרי שניהם ילכו. אפשר לחשוב על זה כעל הסכם ירושה – אם אני מוריש לך, גם אתה מוריש לי, ושנינו מסכימים מראש מה יקרה בסוף.
דוגמה קונקרטית: שרה ויוסי נשואים 28 שנה, יש להם שלושה ילדים ודירה בחיפה. שרה כותבת צוואה שבה היא מורישה הכול ליוסי, ואם יוסי ילך לפניה – לשלושת הילדים בחלקים שווים. יוסי כותב צוואה עם הוראה זהה: הכול לשרה, ואם שרה תלך ראשונה – לילדים. אלו שתי צוואות הדדיות. כל אחת עומדת בפני עצמה כמסמך משפטי תקין, אבל ההוראה שבכל אחת משלימה את ההוראה שבשנייה.
חשוב להבחין בין צוואה הדדית לבין צוואה משותפת. חוק הירושה הישראלי אוסר על "צוואה משותפת" – מסמך אחד שחותמים עליו שני אנשים. מה שמותר הן שתי צוואות נפרדות עם הוראות הדדיות, שנחתמות בדרך כלל באותה ישיבה עם אותם עדים. ההבחנה הזאת קובעת את מעמד המסמכים בעיני בית המשפט – ולכן היא לא פורמלית בלבד. ניתן לקרוא עוד על סוגי הצוואות המוכרים בדין הישראלי ועל ההבדלים המעשיים ביניהם.
שאלה שעולה לא פעם: האם צוואה הדדית מחייבת עדים? כן. כל צוואה הדדית נחתמת לפי אחד מסוגי הצוואות הקיימים – צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה נוטריונית, או צוואה בפני רשות. כל סוג מחייב עמידה בדרישות הפורמליות שלו. הכלל שאי אפשר לעקוף: עדי הצוואה לא יכולים להיות יורשים על פיה. עורך דין שמלווה את הזוג יוודא שהדרישות מתקיימות לגבי שתי הצוואות.
נקודה נוספת שאנשים לא תמיד מבינים: צוואה הדדית יכולה להכיל גם הוראות שאינן הדדיות. אם שרה קבעה שתכשיטיה יועברו לבתה הבכורה – וזו הוראה שאינה תלויה בצוואתו של יוסי – הוראה זו עומדת בפני עצמה ואינה כפופה לאותו מנגנון נעילה שחל על ההוראות ההדדיות. ההבחנה בין הוראה הדדית להוראה עצמאית יכולה להיות עדינה, ובתי המשפט עסקו בה לא מעט. בעת עריכת הצוואה, כדאי לסמן בבירור אילו הוראות הדדיות ואילו עצמאיות.
⚠️ עצור – המוקש שרובם גילו מאוחר מדי
ברגע שבן הזוג הראשון נפטר, הניצול אינו יכול לשנות או לבטל את ההוראות ההדדיות שבצוואתו. גם אם עברו עשרים שנה, גם אם נולדו נכדים שלא הוזכרו, וגם אם הנסיבות השתנו מקצה לקצה – הוא מחויב להן. האפשרות היחידה לצאת מהמחויבות היא לוותר על מה שמגיע לו מעיזבון בן הזוג המנוח – ויתור שגם אותו לא ניתן לבצע בחלקים.
מה קובע החוק – סעיף 8א לחוק הירושה
תיקון מספר 12 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, נכנס לתוקף בשנת 2005 והוסיף את סעיף 8א לחוק הירושה – הסעיף שמסדיר לראשונה בצורה מפורשת בחוק הישראלי את ההסדר של צוואות הדדיות. לפני התיקון, צוואות כאלה נעשו בפועל אבל בלי בסיס חקיקתי ברור. זה יצר ספקות לגבי כוחן המחייב ולגבי מה מותר לניצול לעשות אחרי שבן זוגו נפטר. תיקון 12 בא לסגור את הפרצות האלה – ועשה זאת בצורה חד-משמעית.
הסעיף קובע שצוואות הן הדדיות כאשר כל אחת מהן מכילה הוראות שקשורות להוראות שבשנייה. ההגדרה לא דורשת שהצוואות יהיו זהות. ניתן לקבוע בצוואה אחת שהנכסים יעברו לבן הזוג ואחר כך לילדים, ובצוואה השנייה שנכסים מסוימים יעברו לבן הזוג בלבד ורק אחר כך חלק לילדים וחלק לצדקה – ובלבד שיש הדדיות ביניהן. מה שחשוב הוא הקשר הרעיוני, לא ההתאמה המילולית.
בחיי שניהם – מה מותר
כל עוד שני בני הזוג בחיים, כל אחד שומר על זכות הביטול. אם ראובן שינה את דעתו ורוצה לבטל את צוואתו ההדדית, הוא יכול. אבל החוק מחייב אותו להודיע על הביטול לבן הזוג האחר. ההודעה היא תנאי מהותי, לא פורמליות בירוקרטית. הרציונל ברור: שני בני הזוג פעלו בהסתמך על ההסכמה ביניהם. אם לאה ידעה שבעלה עומד לבטל, ייתכן שהייתה פועלת אחרת – מעבירה נכסים, כותבת צוואה שונה, נוקטת צעדים אחרים. ההודעה מאפשרת לה להגיב.
בחיי שניהם ניתן גם לערוך צוואה הדדית חדשה שתחליף את הקיימת – ובלבד שהדבר נעשה בהסכמת שניהם ובצורה פורמלית. זוגות שרוצים לעדכן את ההוראות בגלל שינויי חיים – לידת נכד, רכישת נכס, שינוי ביחסים עם אחד הילדים – יכולים לבטל את הצוואה הישנה בהסכמה ולערוך חדשה. בגיל צעיר יחסית, זה עוד נגיש. הקושי מתחיל כשאחד הצדדים כבר לא כשיר לחתום.
הוראות הביטול חלות גם על מקרים שבהם בני הזוג מתגרשים. גירושין לא מבטלים אוטומטית צוואה הדדית – נדרשת פעולה פורמלית מצד כל אחד מהצדדים. מי שנפרד ושכח לטפל בצוואה, עלול לגלות שבן הזוג לשעבר עדיין מופיע כיורש. הסיבוכים של ירושה לאחר גירושין נרחבים, ועדיף להתמודד איתם בזמן – לא אחרי.
אחרי הפטירה – מה נעול
כאן נמצא הלב של ההסדר כולו. ברגע שאחד מבני הזוג נפטר, הניצול אינו יכול עוד לבטל את ההוראות ההדדיות שבצוואתו. גם אם כותב צוואה חדשה, ההוראות ההדדיות מהצוואה הישנה גוברות. זה לא נאמר בחצי פה – זה הכלל המרכזי של סעיף 8א, וביהמ"ש עמד עליו בעקביות.
דוגמה שממחישה את המשמעות: יוסי ושרה ערכו צוואות הדדיות לפיהן כל אחד מוריש לשני, ואחר כך לשלושת ילדיהם המשותפים. שרה נפטרת. לאחר מכן נולדת לאחד הילדים בת – נכדה ראשונה – ויוסי רוצה לכלול אותה בצוואה. הוא לא יכול לשנות את ההוראה בדבר הירושה לשלושת הילדים – היא נעולה. גם אם יכתוב צוואה חדשה, בית משפט לענייני משפחה עלול לבטל את ההוראה החדשה ככל שהיא סותרת את ההדדיות הנעולה.
האפשרות היחידה לצאת מהמחויבות היא הסתלקות – ויתור של הניצול על מה שמגיע לו מעיזבון בן הזוג המנוח. הסתלקות היא מהלך בלתי הפיך: אי אפשר להסתלק מחלק מהירושה ולשמור על חלק אחר. ומי שמסתלק – מאבד את הקשר ההדדי. לרוב הנכסים יעברו ישירות לילדים, ולא בהכרח זה מה שהניצול רוצה בשלב הזה של חייו. הסתלקות מירושה היא לא צעד שעושים בחופזה.
ביטול צוואה הדדית – האפשרויות האמיתיות
ביטול בחיי שניהם
שלוש אפשרויות עומדות בפני הזוג. הראשונה: ביטול הדדי בהסכמה – שני בני הזוג מחליטים יחד לבטל ולערוך צוואות חדשות. זו הדרך הנקייה, זו שלא מעוררת מחלוקת. השנייה: ביטול חד-צדדי עם הודעה – בן הזוג שרוצה לבטל מגיש בקשת ביטול כדין ומודיע לבן הזוג האחר. לאחר ההודעה, הצוואה ההדדית מאבדת תוקף לשני הצדדים, ויש צורך לערוך מסמכים חדשים. השלישית: ביטול חד-צדדי בלי הסכמה מוקדמת – גם כאן נדרשת הודעה לבן הזוג, אבל המהלך עלול לפגוע ביחסים ולגרום לבן הזוג לחשב מחדש את צוואתו שלו.
שאלה שמגיעה לא פעם היא מה קורה כשאחד מבני הזוג אינו כשיר לחתום יותר – למשל בגלל דמנציה. צוואה, כמו כל מסמך משפטי, דורשת כשרות משפטית בעת החתימה. אם אחד מבני הזוג אינו כשיר – ביטול, שינוי, או עריכת צוואה חדשה לא יכולים להיעשות על ידו. זו אחת הסיבות שמומלץ מאוד לעסוק בצוואות הדדיות בגיל מוקדם יחסית, לפני שמתעוררות שאלות כשרות. ייפוי כוח מתמשך יכול להשלים את הצוואה – הוא מסדיר נושאים שהצוואה לא מכסה, כמו ניהול חשבונות, טיפול רפואי ורכוש שוטף, בתקופה שבה אחד מבני הזוג כבר לא מסוגל להחליט.
נקודה שחשוב לשים לב אליה: כשביטול מוגש, הוא חייב להיות פורמלי. בית משפט לענייני משפחה קבע כי מסמך ביטול שנחתם ללא ציון תאריך מפורש ובלי שהוכחה כשרות המצווה בעת החתימה – אינו עומד בדרישות הפורמליות הנדרשות. ביטול צוואה הדדית, כמו עריכתה, מחייב עמידה קפדנית בכל התנאים הפורמליים.
לאחר הפטירה – הסתלקות כמוצא יחיד
לאחר פטירת בן הזוג, ההוראות ההדדיות נעולות. לא ניתן לבטל אותן, לא ניתן לשנות אותן, ולא ניתן לכתוב צוואה חדשה שתסתור אותן. גם בית משפט לא יכול לשנות זאת – אלא אם כן הניצול בחר בדרך ההסתלקות, שמשמעותה ויתור על הכול.
הסתלקות מעיזבון בן הזוג המנוח היא המהלך היחיד שמנתק את הקשר ההדדי. אבל היא כרוכה במחיר: מי שמסתלק מוותר על נכסים שמגיעים לו, לרוב לטובת הילדים. לפני שמחליטים, חשוב לבחון את ההשלכות בייעוץ משפטי – כי ויתור שנעשה לא נכון יכול לגרום לנכסים לעבור לא לאן שרצו.
ניתן להוסיף לצוואה הדדית הוראות שאינן הדדיות שיאפשרו לניצול גמישות מסוימת. למשל, ניתן לקבוע שבן הזוג הניצול יוכל להוסיף יורשים חדשים לעד 20% מהרכוש – ושאר ה-80% ישמרו לפי ההוראות ההדדיות. תכנון כזה דורש חשיבה מוקדמת ועריכת מסמכים מדויקת, אבל הוא אפשרי ולעיתים מאוד מומלץ.
הסיכון הנסתר – נישואים שניים וילדים ממערכות יחסים קודמות
אחד המצבים הכואבים ביותר שעורכי דין לירושה נתקלים בהם: ניצול שנישא שנית, רוצה להוריש לבן הזוג החדש, ומגלה שהצוואה ההדדית שנחתמה לפני עשרים שנה עם בן הזוג הראשון חוסמת אותו. נישואים שניים לא מבטלים צוואה הדדית. הם לא מחלישים את כוחה. הניצול יכול לחיות עם בן זוג חדש שנים ארוכות – וכשילך לעולמו, ההוראות ההדדיות מהצוואה הישנה הן שיקבעו.
דוגמה: רחל ואבי ערכו צוואות הדדיות לפיהן רכושם יעבור לשני ילדיהם. אבי נפטר, ורחל נישאה כעבור שלוש שנים למשה. רחל רוצה לוודא שמשה לא ייוותר ללא כלום אם היא תלך לפניו. אבל ההוראות ההדדיות מצוואתה מחייבות אותה. אם הרכוש שנצבר יחד עם אבי יעבור לפי ההוראות ההדדיות – משה לא יקבל ממנו דבר. הפתרון היחיד הוא הסתלקות מעיזבון אבי – מהלך שמשנה את כל ההיררכיה.
המצב מסתבך עוד יותר כשיש ילדים מנישואים קודמים לכל אחד מבני הזוג. כשלשרה ילדים מנישואיה הראשונים ולאבי ילדים מנישואיו הראשונים – ההוראות ההדדיות שנחתמו ביניהם עלולות ליצור תוצאות שאף אחד מהם לא התכוון אליהן. הדירה המשותפת שקנו יחד: לאיזה ילדים תעבור? רכוש פרטי שכל אחד הביא לנישואין: האם גם הוא כפוף להדדיות? תכנון כזה דורש הנחיה משפטית מדוקדקת ועריכת צוואות שמכסות את כל התרחישים – לא רק את התרחיש הפשוט.
הנקודה שחשוב להבין: לצוואה הדדית יש השפעה ארוכת טווח שרבים לא צופים כשחותמים עליה. כשחותמים בגיל חמישים, קשה לדמיין נישואים שניים בגיל שבעים. אבל חיים הם חיים. מה שנראה פשוט בנקודה אחת עשוי להיות מורכב מאוד בנקודה אחרת. זו אחת הסיבות שמומלץ לשלב בצוואות הדדיות הוראות גמישות שמתחשבות בתרחישים עתידיים – ולא רק בנסיבות ההווה.
תכנון נכון – הוראות גמישות ונכסים ספציפיים
שאלה שחוזרת שוב ושוב: האם ניתן לקבוע שהצוואה ההדדית תחול רק על נכסים מסוימים? כן. ניתן לקבוע שרק חלק מהנכסים – למשל הדירה המשותפת – יהיו כפופים להוראות ההדדיות, ושאר הנכסים ישמרו ברשות חופשית. תכנון כזה מאפשר גמישות ומתאים למצבים שבהם לכל אחד מבני הזוג יש נכסים שהוא רוצה לייעד למטרות אחרות – ילדים ממערכת יחסים קודמת, מתנה לצדקה, או נכס שנצבר לפני הנישואין.
פתרון שעובד טוב לזוגות רבים הוא "חלון גמישות" מוגבל. הצוואה ההדדית מגינה על עיקר הרכוש – נניח 80% – ומאפשרת לניצול לשנות את ייעוד ה-20% הנותרים לפי ראות עיניו. כך ניתן ליהנות מיתרונות ההגנה ההדדית, ובאותו הזמן לאפשר לניצול מרחב מינימלי לתכנון מחדש: נכד שנולד אחרי כתיבת הצוואה, קרוב שנקלע לקושי, או בן זוג חדש. הניסוח של הסעיף הזה חייב להיות מדויק – ניסוח כוללני עלול לחלל את כל ההדדיות.
כדאי גם להוסיף לצוואה ההדדית הוראות שמסדירות מה קורה עם נכסים שנרכשים אחרי עריכת הצוואה. רכשתם דירה שנייה? קיבלתם ירושה? פתחתם עסק? צוואה שנכתבה לפני עשרים שנה לא בהכרח מכסה נכסים חדשים, ועלולים להיווצר מצבים שבהם חלק מהרכוש כפוף להדדיות וחלק לא. לכן מומלץ לחזור לעורך הדין ולעדכן את הצוואה כשיש שינויים משמעותיים ברכוש.
💡 טיפ הזהב
שקלו לכלול "הוראת גמישות": סעיף שמאפשר לניצול לשנות עד 20%-30% מהעיזבון לפי ראות עיניו – לנכד שנולד אחרי הכתיבה, לקרוב שנקלע לקושי, או לבן זוג חדש. כך שומרים על ההגנה ההדדית לגבי עיקר הרכוש, ועדיין מותירים לניצול מרחב תמרון מינימלי. חשוב לנסח את הסעיף הזה בדיוק – ניסוח כוללני עלול לחלל את כל ההדדיות.
צוואה הדדית לעומת שתי צוואות נפרדות
כשזוג מגיע לעורך דין ושואל "איך נוריש זה לזה ולילדים?", יש שני מסלולים עיקריים. שתי צוואות עצמאיות – כל אחד כותב צוואה בנפרד, ללא קשר לצוואת בן הזוג. כל אחד יכול לשנות, לבטל ולעדכן ללא הגבלה ובכל עת. הגמישות גבוהה – אבל אין הגנה הדדית: לאחר פטירת בן הזוג הראשון, שום דבר לא מונע מהניצול לשנות את הצוואה כרצונו.
המסלול השני הוא הצוואה ההדדית. ההגנה ההדדית גבוהה – לא ניתן "לבגוד" בהסכמה לאחר מות השני. אבל הגמישות נפגעת: הניצול נשאר קשור בהוראות לאחר הפטירה. לזוגות שיש להם אינטרסים משותפים ברורים, שרוצים להגן על הצאצאים ושאינם חוששים שהניצול ישנה את דעתו לאחר הפטירה – הצוואה ההדדית מתאימה. לזוגות עם מצב משפחתי מורכב – ילדים מנישואים קודמים, נכסים נפרדים, חשש ממצבים משתנים – שתי צוואות נפרדות עשויות לשרת אותם טוב יותר.
יש גם פתרון ביניים: צוואה הדדית עם חלון גמישות מוגבל לניצול. כך ניהנים מיתרונות ההגנה ההדדית ובאותו זמן מאפשרים לניצול מרחב מסוים לתכנון מחדש. בפועל, זה הפתרון שרבים מהזוגות שמגיעים להתייעצות יוצאים איתו, לאחר שמסבירים להם את המשמעויות המלאות של כל אפשרות. להבין את ההבדלים האלה לפני שחותמים – ולא אחרי – זה בדיוק מה שעורך דין שמלווה את הזוג אמור לעשות. ניתן לקרוא עוד על מתי צוואה עשויה להיות בטלה וכיצד נמנעים מהסיבות הנפוצות לפסילה.
מה קבעו בתי המשפט – הפסיקה הישראלית
מאז כניסת סעיף 8א לתוקף ב-2005, נצברה פסיקה ישראלית שעוסקת בשאלות שמתעוררות סביב צוואות הדדיות. שלוש פסיקות שחשוב להכיר.
עניין דרישות הביטול הפורמליות: בית המשפט לענייני משפחה דן בתוקפה של הודעת ביטול על צוואה הדדית. בית המשפט קבע כי מסמך ביטול שנחתם ללא ציון תאריך מפורש ובלי שהוכחה כשרות המצווה בעת החתימה – אינו עומד בדרישות הפורמליות הנדרשות. ביטול צוואה הדדית מחייב עמידה קפדנית בכל התנאים הפורמליים שהחוק קובע – בדיוק כמו עריכתה מלכתחילה.
עניין מנגנון ההודעה לבן הזוג: בית המשפט המחוזי נצרת (עמ"ש 12539-05-23 א.מ נ' מ.מ ואח') בחן את דרישת ההודעה לבן הזוג בעת ביטול חד-צדדי. בית המשפט הדגיש כי הודעת הביטול חייבת להיות ברורה וחד-משמעית – הדרישה אינה פורמליות בירוקרטית, אלא מנגנון שנועד להבטיח ששני הצדדים יידעו בכל עת מה מצב ההסכמה ביניהם. הודעה עמומה, או שאינה מגיעה לידיעת בן הזוג, אינה ממלאת את התנאי.
עניין כוח ההוראות ההדדיות לאחר הפטירה: בית המשפט העליון (בע"מ 1857/24 פלונית נ' פלונית, 2.12.2024) דן במקרה שבו ניסה יורש ניצול לשנות את סדר ירושת "יורשת אחר יורשת" שנקבע בצוואה ההדדית של אשתו המנוחה. בית המשפט העליון קבע כי הניצול אינו מוסמך לשנות הוראה הדדית שנעלה עם פטירת בן הזוג – גם כשמדובר ביורש שקיבל את הנכסים על פי הצוואה. תכנון ירושה שנעשה במסגרת צוואה הדדית מחייב את הניצול, ואינו ניתן להסבה מחדש על ידו.
שלוש הפסיקות מלמדות על קו ברור שבתי המשפט שומרים עליו: פורמליות היא לא שרירות לב – היא ההגנה של כל הצדדים. מי שמנסה לעקוף את הדרישות הפורמליות – בביטול, בהודעה, או בשינוי לאחר פטירה – ייתקל בבית המשפט.
יתרונות וחסרונות – ראיה ישירה
צוואה הדדית אינה "טובה" או "רעה" – היא מתאימה למצבים מסוימים ופחות למצבים אחרים. תכל'ס.
היתרונות: הגנה מפני שינוי דעת לאחר הפטירה – שינוי שעלול להוביל להדרת ילדים, להכנסת יורשים חיצוניים, או להעברת עיקר הרכוש לבן זוג חדש. מתאימה לזוגות שיש להם ילדים משותפים ורצון ברור שהרכוש יגיע אליהם. יוצרת ודאות: כל הצדדים יודעים מראש מה יקרה, מה שמונע סכסוכים. עריכה נוטריונית של הצוואה ההדדית מוסיפה שכבה נוספת של אמינות ותוקף.
החסרונות: הגמישות נפגעת משמעותית לאחר פטירת בן הזוג. נסיבות חיים שמשתנות – נישואים שניים, שינוי ביחסים עם ילדים, ילדים חדשים, שינויי ערך בנכסים – לא יכולות להיות מתורגמות לשינוי בצוואה. הניצול, שעוד לפניו אולי עשרות שנים, עלול למצוא את עצמו קשור בהסכמה שנעשתה בנסיבות שונות לחלוטין. לעיתים, שתי צוואות נפרדות עם הוראות ברורות משרתות את הזוג טוב יותר.
בנוסף, כל צוואה – כולל הדדית – חשופה לטענות של כפייה, השפעה בלתי הוגנת, או חוסר כשרות. צוואה שנפסלת יוצרת ריק שמוביל לירושה על פי חוק – לרוב לא מה שהמצווה התכוון אליו. לכן, כל אחד מבני הזוג חייב לחתום מרצון חופשי ומתוך הבנה מלאה.
אם לסכם: הצוואה ההדדית היא כלי מצוין לזוגות עם אינטרסים משותפים ברורים שרוצים הגנה הדדית. היא פחות מתאימה לזוגות עם מצב משפחתי מורכב או שרוצים לשמור על גמישות מרבית לניצול. בין שתי האפשרויות, יש מגוון של פתרונות ביניים שניתן לתפור לפי הצרכים הספציפיים של הזוג.
💬 עלויות משוערות 2025
עריכת שתי צוואות הדדיות (זוג יחד): 2,500-6,000 ש"ח – תלוי במורכבות ובאופי הנכסים.
צוואה הדדית נוטריונית (שתיים יחד): 4,000-9,000 ש"ח – כולל אגרות ושכר הנוטריון.
הפקדה ברשם הירושה: ללא תשלום עבור הפקדה ראשונה (מ-2025); 126 ש"ח אם לא עברו 5 שנים מהפקדה קודמת.
ייעוץ תכנון עיזבון מקיף לזוג: 1,500-3,500 ש"ח – כולל בחינת ייפוי כוח מתמשך, מס ירושה ועוד.
המחירים אינם כוללים מע"מ. עלויות עריכת הצוואה משתנות בהתאם למורכבות הנכסים, למספר היורשים ולמשרד עורך הדין. ניתן לקרוא עוד על הפקדת צוואה אצל רשם הירושה והמסמכים הנדרשים.
רוצים לערוך צוואה הדדית נכון – מהפעם הראשונה?
משרד עו"ד משה פרץ עם 23 שנות ניסיון בצוואות ועזבונות. ייעוץ ראשוני ללא עלות.
